זה סיפור קצר על איך זכיתי באתר צלילה על שמי באחד מהמקומות הכי יפים בעולם לצלילה - גני המלכה - קובה
לגני המלכה אני נוסע בקביעות לפחות אחת לשנה במהלך 6 השנים האחרונות ללוות ולהדריך קבוצות צוללים לספארי של תרבות וצלילה במקום המיוחד הזה שנכנס אצלי עמוק עמוק לתוך הלב!
אז קודם כל קצת פרטים על האתר:
גני המלכה או בספרדית: Jardines de la Reina
היא שונית אלמוגים גדולה מאד שממוקמת במרחק של כ-80 קילומטרים מחופי קובה בים הקריבי. הראשון מהעולם המערבי שגילה אותה היה לא אחר מאשר קולומבוס בעצמו שמכל האיים והאתרים שגילה בחר לתת לשונית הזאת על כל אייה הקטנים את הכבוד לשאת בשם גני המלכה. קולומבוס בחר במלכת ספרד לשאת את השם מפני שהיא היתה היחידה שהאמינה בו ומימנה את מסעו הראשון לגילוי אמריקה. שונית האלמוגים 'גני המלכה' היא שונית חוגרת השלישית בגודלה בעולם. היא נמתחת לאורך של כ-200 קילומטרים ורוחבה הוא 30 ק"מ המורכבים ממעל ל-200 איים, ריפים, ובינהם לגונות מנגרובים בשטח עצום שכולו שמורת טבע. במשך 50 שנות המשטר הקומוניסטי של פידל קסטרו, ארכיפלג גני המלכה הוכרז כשמורת טבע וחל איסור על דיג או כל פגיעה או שינוי הטבע בכל שטח השמורה. בעשור האחרון עם הפשרת חוקי השילטון בקובה, שמורת הטבע הזאת נפתחה לעולם תיירות הצלילה בפיקוח הדוק מאד ובהגבלה מספרית של מספר הצוללים שמבקרים בה לעד 500 צוללים בשנה!
בגני המלכה פועלת חברת תיירות אחת בלבד אשר מפעילה בה מספר ספינות צלילה שמפליגות אליה בכל שבוע לספארי צלילה באתר בתולי מעין כמותו שכולל צלילות עם להקות כרישים, ריף אלמוגים חי ומדהים במגוון בעלי החיים שנמצאים בו, ולגונות מים רדודים שמהוות בית גידול עצום למנגרובים, תנינים, איגואנות ורוטיות שהן מעין מכרסם יבשתי שהסתגל לתנאי המקום וניזון משורשי המנגרובים.
בטיול הראשון פשוט נדהמתי מהעושר התת ימי שהוא פנינה אמיתית בים הקאריבי - ים שעבר התמודדות עם מאסות ענק של תיירות מאמריקה הסמוכה אליו ומשאר העולם במהלך עשרות השנים האחרונות. מה שקנה את ליבי בנוסף לגן העדן התת ימי שגיליתי שם היו בני המקום שהם האנשים הכי חמים ושמחים שפגשתי עד היום! אנשי המקום הם כל כך פשוטים ואמיתיים, כנים ורק מחפשים סיבה לשמוח ולחייך. במהלך אחת מהבדיקות הבטחוניות שעברתי בדרך נפגע לי כבל הסינכרון שבין המצלמה לפלאש ולא יכולתי להפעילו... צלילה ביעד חדש בלי האפשרות לצלם היא חתיכת טרגדיה עבורי... מה גם שהייתי בשליחות מטעם חברת וויילד דייב ליעד חדש לגמרי וחיכו לי סדרת כתבות וסיקור מהמקום... בקיצור הייתי בצרה צרורה. ניסיתי לברר בין אנשי הצוות מה אפשר לעשות והמדריך הבכיר בינהם נואל לופז, שהוא חובב אמיתי של צילום תת ימי פשוט השאיל לי את המצלמה שלו לכל הצלילות! אדם שאין לו כמעט שום רכוש בעולם, חי במשטר קומוניסטי ומפרנס משפחה שלמה מהטיפים שהוא מקבל במהלך טיולי הצלילה פשוט נתן לי את המצלמה שלו למהלך כל השבוע! אלה הם הקובנים.
זאת היתה מצלמה תת ימית 'קובנית' מה שאומר שכולה היתה מאולתרת מחלקים שהצליח לגרד מצוללים שהגיעו לצלול בגני המלכה במהלך השנים. המארז בכלל לא התאים למצלמה עצמה אבל נואל הרכיב לה מעין תושבת שהחזיקה אותה במקום, ניסר פתח והרכיב חלון למסך הצילום והדביק פורט עדשה של חברה אחרת שקיבל מצולל שלא היה מרוצה ממנו... אבל המצלמה עבדה כראוי וכך נכרתה ביני לבין קובה, גני המלכה, נואל ושאר הצוות ברית דמים ולפני כל נסיעה וביקור לשם אני מקבל רשימה מהחברים המקומיים של כל מה שחסר להם ודואג להביא להם פלוס מתנות מהעולם המערבי לאלה שתמיד עונים שהם לא צריכים כלום חוץ מביקור וחיבוק.
וואו איך סטיתי מהנושא - אז איך קיבלתי אתר צלילה על שמי?....
באחת מהנסיעות הדרכתי שתי קבוצות ברציפות כשבין קבוצה לקבוצה היו לי יומיים פנויים. החלטתי להישאר ביומיים האלה בגני המלכה ולהמתין שם לקבוצה השניה. כשכל הספינות התנתקו ונשארנו רק אני ועוד 3 אנשי צוות בטורטוגה - אסדה צפה שהוסבה למלון בגני המלכה, הטבע פתאום כאילו הפך להיות הרבה יותר מוחשי, כאילו שמישהו הגביר בו את הווליום...
ביום הראשון יצאנו רק נואל ואני לצלול יחד באתרי הצלילה של הצד הדרומי המרוחק כמרחק שעה מתחנת הטורטוגה ופתאום הרגשתי התרגשות עזה של ירידה לאתר צלילה כשאני ובן הזוג שלי לצלילה הם שני האנשים היחידים שנמצאים במרחק של עשרות קילומטרים משאר העולם. כשירדתי למים הסתכלתי לקרקעית על צלילות הכרישים הענקיים ששחו שם בפיטרול מעל הקרקעית ונזכרתי בהתרגשות של אתר צלילה חדש ומפגש ראשוני וטבעי לחלוטין עם בעל חיים עצמתי!
ביום השני יצאתי יחד עם נואל ושני אנשי הצוות האחרים שנשארו איתנו בסופ"ש הזה לפתוח איזור חדש לצלילה. אחד מחוקי המקום הוא שיש לבצע רוטאציה בין אתרי הצלילה כך שכל אתר צלילה מקבל 'חופשה' מצוללים למשך שבוע רצוף, ושאחת למספר שנים איזור שלם הכולל מספר אתרים נסגר לגמרי למשך עונה שלמה. לכן אחת למספר שנים צוות הצלילה יוצא למצוא אתרי צלילה חדשים, להניח בהם נקודות עגינה מסודרות ולמפות את האתר. באותו היום יצאנו לאיזור חדש ממוקם מול פתח הלגונה של האי קאיו אנסליטאס וראשית מצאנו בו את נקודות העניין המרכזיות. החבר'ה חילקו את המשימות בינהם ואני התלוויתי עם המצלמה שלי לתעד את המבצע שבו אחד הצוללים צלל אל הנקודה וכשמצא אותה הרים ממנה מצוף סימון לסירה. אז הצולל השני השליך אל המים חבל מוביל שנקשר אל מצוף סימון וחבל עבה יותר שהורד אל הקרקע לעיגון הנקודה. לאחר מכן הצולל השלישי קודח חור בקרקעית סלע הגיר של שונית האלמוגים ואליה מעגנים את הסירות. בדרך זו ריף האלמוגים לא נפגע מהשלכת עוגנים, והצוללים יכולים לרדת ישירות אל האתר בלי להילחם בזרמים ולאבד את האתר. במהלך העגינה האחרונה העניינים קצת הסתבכו והחבל המוביל לא היה ארוך מספיק כך שהצולל השני נאבד להחזיק בו מול זרם ורוח עקשניים, ואם היינו מאבדים אותו, אז עבודה של שעות היתה יורדת לטמיון. לכן מיד כשהבנתי את המצב תפסתי את החבל שהחל להיסחף ושחיתי בכוח נגד הזרם עד שחיברתי בין החבל המוליך לחבל העגינה. המאמץ גמר לי את כל האוויר במיכל והספקתי רק לראות את האזור הקרוב לנקודת העיגון, אבל הוא היה ממש מדהים מלא במניפות קטנות וצבעוניות על ריף ארוך שיורד במתינות מעומק 15 מטרים אל כ35 מטרים. בערב כשישבנו על סיפון הטורטוגה, שותים רום, מסתכלים על הכוכבים, הצוות מפטפטים בספרדית על היום שהיה ואני חצי מבין, חצי מקשיב, פתאום שמעתי אותם אומרים שוב ושוב את שם המשפחה שלי, סמוראי סמוראי, סמוראי אל מונדו, וסמוראי וחרדינס, והסתכלתי עליהם במבט של שאלה - ??? ואז נואל חייך מתחת לשפם הענק שלו ואמר לי: בועז (במבטע הקובני שלו) יש לנו מתנה בשבילך על העזרה היום. החלטנו לקרוא לאתר האחרון שמצאנו על שמך וחשבנו על השם 'גני סמוראי' - Jardines el Samorai...
איראין הגבר שהוא האח הקובני שלי הוסיף שבאמת יש שם הרבה אלמוגי מניפה קטנים כמו עצי בונזאי קטנים אז יתאים למקום השם הזה. הלב שלי התפוצץ מגאווה והערכה לאנשים האלה שאין להם כלום כמעט, אבל יכולים להעניק כל כך הרבה!
ואז אמרתי להם שאם כבר אז אשמח אם נקרא לאתר ריף סמוראי (שזה השם של הבן שלי שהוא הדבר הכי יקר לי בעולם ושבלילות כאלה כואב לי הלב מגעגועים אליו)
והחבורה ענו לי בסאלוט! 'לחיים' בספרדית! מאז בכל שנה אני דואג לבקר את הריף הקטן שלי בגני המלכה יחד עם החברים הקובנים שלי, במקום שהוא אחת מפנינות הטבע הכי לא נגועות שיש בעולם הכל כך מפותח שלנו היום...
אז אם תגיעו לשם יום אחד, איתי או בלעדי, תדאגו לבקר באתר Samorai Reef ותצלמו בשבילי תמונה משם!