שאלות נפוצות:

למה הטיול כל כך יקר?
נכון מדובר בטיול מאד יקר, בין היקרים ביותר שאנו מציעים והסיבות לכך הם שממלכת טונגה היא מדינה מאד מרוחקת מבודדת ובתולית. לאחר הדרכת מספר קבוצות במקומות שונים הצלחנו למצוא את המקום המועדף עלינו שמציע חוויה של לינה באי פרטי ומבודד משאר האיים, אך עדיין במרחק סביר מהציוויליזציה ונוחיות העולם המודרני.
הלינה באי הזה מתאפשרת לקבוצות קטנות מאד של 8 משתתפים בלבד שיקבלו מעטפת מדהימה של שירות וחוויה שאין כמוהה במקום אחר בעולם. מיקומו של האי בקצה קבוצת איי וואאו ממ שלפני האוקיינוס הפתוח שם אותו ישירות בשטחי המרעה של הלווינים ולא פעם נוכל לצפות בהם מהאי עצמו ממרפסת הבונגלו, מהמסעדה או מהחוף, דבר שלא יקרה אם נשהה באיים המרכזיים של טונגה. בנוסף ניתן לצאת לשנירקול ישירות מהאי עצמו לאחת משוניות האלמוגים שמקיפות אותו ולסיים בחוף הבונגלו שלכם, מקלחת בחצר בחוף הפרטי שלכם, בלי אף נפש חיה מסביבכם.
כשתרצו חברה או 'תרבות' פשוט תגיעו לסלון המשותף שם תוכלו לעיין בספרות על הלוויתניםף על אומנות ילידי פולינזיה, ולשמוע סיפורים וחוויות מימי הקמת הריזורט הקטן באי מונו.
ניתן כמובן גם לטוב באופן עצמאי לטונגה, ללון במקום פשוט וזול ולמצוא מפעיל סיורי לוויתנים במקום ולחסוך לא מעט כסף, אבל אז ישנם מספר נתונים שיספקו חוויה פחות טובה ושונה לגמרי כמו העובדה שבכל יום האנשים שאיתנו יתחלפו, המפעילים הטובים תפוסים הרבה זמן מראש, המקומות מוגבלים, ואחרי מסע כל כך ארוך יקר ורחוק, כדאי להינות מהנסיון שצברנו שמאפשר לנו לפעול בצורה הכי איכותית ובטיחותית שיש למקום להציע.
רשיונות העסקים המורשים להציע את חווית השחיה עם הלוויתנים מוגבלים במספר הרשיונות הכללי ומספר המבקרים לכל רישיון. העונה הקצרה והמוגבלת מביאים לכך שעלות החוויה כל כך יקרה.
לתפעל ולהציע את החוויה הזאת עולה לא מעט כסף, לכן הטיול והיעד הזה כל כך יקר.
תוסיפו לכך את מחירי הטיסות שעלו לא מעט בשנים האחרונות ומדובר בטיול שעלותו עולה על 10000$. 
עם זאת, החוויה הכל כך עוצמתית שמקבלים בחזרה, הזכרונות, וההתרגשות מצדיקים את המאמץ וההשקעה בטיול לטונגה.

למה לנו לנסוע דווקא לאי מונו מכל האיים בטונגה?
מדינת טונגה היא מדינה מאד בתולית ופשוטה. הנופים בה עוצרי נשימה. איים הררים ירוקים מוקפים בשוניות אלמוגים בלב האוקיינוס השקט. טונגה היא לא יעד תיירותי ומבקרים בה כ 60,000 תיירים בכל שנה, רובם מפליגים אליה ביאכטות במעות ימיים חוצי אוקיינוסים. שדות התעופה ושאר התשתיות בה מאד בסיסיים, וזה מאד מקשה על ניהול ענף תיירות איכותי.
את קירסטי מנהלת האי מונו פגשנו דרך חבר משותף שהקין אצלה מערכת חקלאות ירוקה בטכנולוגיה ישראלית ומיד התאהבנו בה ובאי מונו. הוריה הקימו את הריזורט הידידותי לסביבה בשות ה90 והם ממקימי והוגי העמותה לשמירה על הלוויתנים בטונגה. כיום הריזורט כולל 4 בקתות חוף מרווחות ויפהפיות, סלון מרכזי ומפנק, ונמצא בלב איזור השחיה עם הלוויתנים. אלה שלנים באיים המאכזיים ימצאו את עצמם מבלים בכל יום זמן יקר בדרך אל אזורי הלוויתנים ומהם חזרה, ואילו במונו ראינו לא פעם את הלוויתנים שוחים ממש מול חופי האי!
בנוסף ניתן להגיע בטיסה בינלאומית ישירות אל האי המרכזי נייאפו שסמוך לאי מונו, וזה עוזר מאד לחסוך את הטיסה המקומית שהיא מאד בעייתית בזמינות, במחיר, ובחוסר הביטחון שאכן תצא לדרכה.
אחרי מספר עונות וניסיון טוב וגם מר עם אופרטורים שונים בחרנו באי מונו בלב שלם ואנחנו מרגישים כמו משפחה עם עובדי האי ומנהליו. החוויה המשלימה של השהיה באי מונו מעצימה מאד את הנסיעה לטונגה ומשלימה אותה. 

אבל אפשר לשחות עם לוויתנים בהרבה מקומות אחרים בעולם, אז למה לבוא דווקא עד לטונגה?
מתוך אוכלוסיית הלוויתנים שמועדרכת בכ100,000 בכל העולם, חלקם נודדים בתקופות החורף שלהם לאיזורים סאב טרופיים ברחבי העולם בכדי ללדת את גוריהם ולבלות איתם את חודשיהם הראשונים. תופעה זו משכה במהלך השנים ציידי לוויתנים למקומות אלו בכדי לצוד ולהרוג אותם וטונגה היא המדינה היחידה שמאז ומתמיד האמינה שהלוויתנים הם חיה קדושה ויש להגן עליהם ולשמור עליהם. מאז ומתמיד ועד ליום זה הטונגנים מאמינים בכך וילחמו בכל מי שינסה לפגוע בלוויתנים הקדושים. בטונגה חוקקו חוקים לשמירה על הלוויתנים שהוצגו ואושרו על ידי מלך טונגה בעצמו ואף אחד לא מעיז להפר אותם. החוקים מגבילים את כמויות האנשים והזמן בהם צוללים עם הלוויתנים, ובזכות החוקים האלה, חווית השחיה עם הלוויתנים היא שונה מאשר בכל מקום אחר בעולם מפני שהלוויתנים נינוחים ורגועים ובוחרים בעצמם אם מתחשק להם להתקרב ולשחק עם בני האנוש שמגיעים לבקר אותם, וכשהם מאפשרים את הקרבה הזאת מבחירה מדובר בחוויה מאד עוצמתית שאחריה רואים את העולם בצורה שונה ומבינים שאנחנו בני האדם הם חלק ממשהו גדול בהרבה, אבל נשאיר את השיחות האלו לערב מתחת לכוכבים במונו אחרי מפגש שכזה.

מה מושך את הלוויתנים דווקא לטונגה?
בכל שנה בחודשי החורף, נקבות לוויתני גדולי סנפיר שנמצאות בהריון מתקדם עוזבות את מי הקוטב הקרים ונודדות מרחק של אלפי קילומטרים ליעדים קבועים בהם יוכלו ללדת את גוריהן בסביבה חמימה ומוגנת. הלוויתנים שמגיעים לטונגה נודדים אליה מהקוטב הדרומי ובגלל מיקום שרשרת איי טונגה המבודדים ומרוחקים משאר היבשות, מגיעים לטונגה כעשרת אלפים לוויתנים בכל שנה. זהו מספר פנומנלי בהתחשב בכך שאוכלוסיית הלוויתנים בכל העולם, בשני הקטבים יחד מוערכת בכמאה אלף בלבד, ודווקא לממלכת טונגה הקטנה יגיעו כעשירית מהם. וזה לא שכל שאר הלוויתנים נודדים בכלל באותה השנה, רובם בכלל נשארים בקרבת הקוטב שם יש להם מזון קבוע ושם סביבת החיים הקבועה והמוכרת להם.
המסע לטונגה הוא ארוך, קשה ומסוכן. לכל אורך התקופה הלוויתנים הבוגרים לא יאכלו כלל מלבד לגורים שיונקים חלב אם עשיר בשומן שיסייע להם לגדול במהירות, להתחזק, ולהתכונן למסכ הארוך בחזרה לקוטב הדרומי.
מלבד לנקבות ההריוניות ולגורים הצעירים אלפי לוויתנים זכרים נודדים בעקבות הנקבות בתקווה למצוא זיווג עם אחת מהאמהות הטריות, מה שמספק עבורינו מופעי חיזור ודפוסי התנהגות מיוחדים במינם. 
יש מספר השערות לסיבות לכך שטונגה הפכה למקום הכי מוצלח לשחיה עם לוויתנים בעולם:
1. לא מטרידים את הלוויתנים. החוקים בטונגה מגבילים את מהירות הסירות ואופן השייט וההתקרבות אל הלוויתנים באופן הכי מכבד ושומר טבע שיש. בכל עונת הלוויתנים יש איסור על שימוש באופנועי ים. סירה אחת בלבד תתקרב לקבוצת לוויתנים ולמשל זמן שלא יעלה על 90 דק'. אסור לחסום את דרכם א לצלול בעקבותיהם למטה, כך שהלוויתנים ירגישו שהם במרחב ידידותי ומוגן, מה שמביא למפגשים מאד עוצמתיים ומרגשים. לא פעם אנשים כל כך נסערים שהם פורצים בבכי מהתרגשות. בכי של אושר והוקרת תודה.

איך נרשמים לטיול וכמה זמן מראש יש להירשם?
הטיול מנוהל על ידי חברת וויילדדייב שמנהלים את ההרשמה, הגביה, הזמנת הטיסות והמלונות, ביטוחי הנסיעה וכו'. מספר המקומות מוגבל, ומחירי הטיסות יעלו וזמינותן תרד ככל שנתקרב למועד הנסיעה, לכן לטיול כזה יש להירשם הרבה זמן מאד בכדי להבטיח את מקומכם. בנסיעה האחרונה שני משתתפים שניסו להצטרף לא הצליחו למצוא טיסות במועדי הנסיעה, וזה הביא להארכת הנסיעה ולקפיצת מחיר כל כך גבוהה שלא אפשרה להם להשתתף בנסיעה. זהו יעד מבוקש מאד על ידי כל העולם, במיוחד האי מונו, ובמיוחד במועד הנסיעה המתוכננת. 

אם כבר טסים עד לסוף העולם, האם ניתן להאריך את הנסיעה ו/או להוסיף לה תוכן?
כן בהחלט! טונגה באמת מאד רחוקה, אולי היא אפילו המדינה הרחוקה ביותר ממדינת ישראל וההגעה אליה ארוכה ומפרחת. יש לי 2 המלצות למי שכבר עושה את כל הדרך הארוכה הזאת, ואני ממליץ על אחת מהם מנסיון אישי:
להכפיל! - הגעתם כבר עד לפה? תכפילו את הנסיעה ותישארו לעוד שבוע! כן זה נשמע משוגע בהתחלה, אבל רוב המשתתפים בקבוצה האחרונה ישו זאת ולא הצטערו על כך לרגע!
ההמלצה השניה היא לנצל את העצירה בפיג'י בדרך אל טונגה ולטייל שם עוד מספר ימים. אנחנו עובדים עם סוכן מקומי ישראלי לשעבר שחי באי ויטי לבו ויוכל לעזור לכם לתכנן את מסלול הנסיעה שלכם במדינה המופלאה הזאת

למה הקבוצה כל כך קטנה?
הסיבה לכך היא שמספר האנשים המבקשים לשחות עם הלוויתנים מוגבל על ידי החוק גם פר מפעיל וגם פר המדינה, כך שבכל תקופה נתונה לא יהיו ליותר ממספר נתון של אנשים במדינה שיצאו לפעילות השחיה עם הלוויתנים.
הרשויות מפטרלות במים ועוקבות אחר הנעשה בהם ומענישים את האופרטורים שעוברים על החוק בהשהייה ואפילו בשלילת הרשיון. התיירות לטונגה כל כך מוגבלת ותלויה בתופעת הלוויתנים והם לא יסכנו אותה עבור אף אחד.
אנו מגבילים את גודל הקבוצה ל-8 אנשים בלבד. בכל פעם שניכנס למים בקרבת לוויתן נגביל את מספר האנשים ל4 בלבד במים כשהיתר יצפו בהתרחשות מהסירה ולאחר מכן נבצע החלפה בין האנשים, כך נוכל לספק את החוויה הטובה ביותר. חווית ההפלגה והצפיה בלוויתנים מהסירה היא גם מרשימה מאד ומרגשת.

למה הנסיעה מתוכננת דווקא בחודשי הקיץ ולמה באוגוסט בפרט?
עונת הלוויתנים מאד קצרה וממוקדת ואנו עוקבים אחריה מספר שנים ונעזרים בנסיון רב השנים של שותפנו באי מונו שמובילים את ענף השחיה עם הלוויתנים מאז התחלתו בממלכת טונגה בשנות ה90.
הלוויתנים מתחילים להגיע לאזור טונגה סביב חודש יולי ועוזבים את טונגה סביב חודש אוקטובר. בתחילת העונה אין הרבה גורים, ואלה שיש הם מאד צעירים וקטנים מה שעלול לפעמים לגרום להתנהגות מגוננת מצד האם. בסוף העונה רוב הגורים גבר יותר גדולים ובוגרים, בטוחים בעצמם ושובבים, האמהות פחות חוששות להם ופחות מגוננות, וניתן לצפות בהרבה מופעי חיזור מצד הזכרים שנמצאים באזור ומחזרים אחרי האימהות הצעירות. באמצע העונה יש מגוון רב יותר של גורים, חלקם צעירים וחלקם בוגרים יותר ומגוון רב יותר של דפוסי התנהגות.
בנוסף טונגה ממוקמת בחציו הדרומי של כדור הארץ והעונה היא עונת החורף הדרומי שאינו קר וגשום במיוחד, אך עלול לגרום למזג אוויר סוער, בעיקר בתחילתו.
כל הגורמים האלה הביא אותי לבחור בתאריכים המבוקשים ביותר, המתוכננים לנסיעה, למרות שגם עבורי בתור הורה מדובר בתקופה מאתגרת מאד לנסיעה מהבית. עם כל זאת בסופו של דבר מדובר בימים בודדים בטבע ואין לדעת מה יקרה בפועל בשטח, וזה חלק מהחוויה הבלתי צפויה.
 

למי הטיול הזה מתאים בעצם? לצוללי סקובה? לצוללים חופשיים?

אז זהו שלא - הטיול הזה ספציפית מתאים לכולם! זאת אומרת לכל מי שאוהב ים וטבע ומרגיש בנוח להיות בקרבת חיות גדולות, מסתדר בשחיה, ויהיה קשוב להוראות ולנהלים מכבדי טבע.

הפעם אין צורך בצלילת מיכלים, ואפילו לא בצלילה חופשית מפני שהמפגש עם הלוויתנים מתבצע ממש על פני המים. הלוויתנים שהם יונקים שעוצרים נשימה עולים אל פני המים מדי כמה דקות לנשום ולאגור חמצן והגורים הקטנים עושים זאת ממש לעיתים קרובות וכשהם מרגישים נוח בחברתנו הם יבואו ממש ממש קרוב למרחק נגיעה, אף שאנחנו נמנע מכל ככל שניתן.

תוכל להוסיף המלצה מהפן האישי שלך?
אחרי שנים של מסעות טבע ברחבי העולם אני יכול להגיד בלב שלם שמדובר באחת מהחוויות הכי עוצמתיות שעברתי בחיי, ולי אפילו הכי טובה עד כה. הרגע הזה שבו אתה שוחה בלב הים כשמולך לוויתן עצום במשקל של עשרות טונות שפשוט מסתכל לך לתוך הנשמה, זה רגע שאתה יוצא ממנו אדם אחר. לשמוע את שירת הלוויתנים ממרחק כל כך קרוב שכל הגוף שלך רועד, הריאות, העצמות, הסנפירים רוטטים, זה פשוט עובר דרכך וגורם להתרגשות כל חזקה שאנשים פשוט עולים למעלה לנשום כי הם חייבים לפרוץ בבכי. כשגור לוויתן בן מספר ימים משחק איתך תופסת ועושה חיקוי של התנועות שלך זה פשוט צובט בלב.
בכל פעם שאני מסתכל על הים מאז ואני יודע שיש בו יצורים כל כך יפים ועדינים, עצומים וחזקים, חכמים, זה פשוט ממלא אותי באושר. הלוואי שיכלתי לתת את החוויה הזאת לכל מי שאני יכול.