ההפלגה לאיי סוקורו - חלק 1

"לעצום את העיניים חזק ולנסות לצרוב כל רגע ממה שקרה עמוק עמוק לתוך הזיכרון....

שהרגעים האלה ישארו איתי לתמיד..."

הרגע הזה שבעל חיים בגודל 7 מטר שוחה אליך, נעצר סנטימטר מהפרצוף שלך, מסתכל לך לתוך הלבן של העין... זה משהו שאני לא אשכח הרבה זמן. אבל הלוואי שבאמת כל פרט מהרגעים האלה ישאר איתי לתמיד. אוי המנטות של סוקורו. חוויה מעולם אחר.

יומן מסע – ההפלגה לאיי סוקורו - חלק 1

מבט אל לוע הר הגעש של סן בנדיקטו, סוקורו, מקסיקו, צילום: בועז סמוראי

18.12

למרות שההפלגה התחילה כבר ערב קודם לכן ובמהלך כל הלילה התחלנו לגמוע את מאות הקילומטרים שמפרידים בין איי סוקורו לבין חופי מקסיקו, היום הזה סיפק לנו חוויה מדהימה של צפיה בלהקה של לוויתנים שהגיעו לבקר.

התזמון היה מושלם ובשעת אחה"צ לקראת שקיעה צבעונית ומטורפת עצרנו את הספינה ובהינו בנשיפות המים של הלוויתנים ובגיחות הקצרות שלהם אל פני המים מסביב לספינה.

לצלם אותם היה ממש קשה כי הם כל פעם עלו לשבריר של רגע ומיד נעלמו בחזרה אל מתחת לפני המים.

להקה של דולפינים קטנים הגיעה מיד אחרי והוכיחה לנו שמרחבי הים האין סופיים מלאים בחיים ושאנחנו נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון!

לפנות בוקר הגענו לאי סן בנדיקטו – סוקורו.

בכל נקודה שאפשרה מנוחה התקבצו מספר כרישים יחד, צילום: בועז סמוראי

19.12

יום צלילות באזור הקניון

היום הגענו לאי סן בנדיקטו והתחלנו ביום הצלילות הראשון שלנו.

כבר בצלילת החימום זכינו לראות הרבה מאד כרישי White tip reef shark. זה בערך הכריש הכי נפוץ שיש אבל משהו בהתנהגות של הכרישים האלה היה שונה ממה שאני מכיר בכך שהנכחות שלנו היתה להם טבעית. לא טבעית כאילו שהם זוכים לראות הרבה צוללים, כי בכל זאת לא הרבה אנשים מגיעים בכלל לצלול בסוקורו, אלא טבעית באופן שהם לא רואים באנשים כאיום או לחלופין כעניין של מקור למזון וכדומה.

בכל נקודה שאפשרה מנוחה התקבצו מספר כרישים כאלה ונמנמו להם בשכיבה על הקרקעית.

ראינו גם חשמלן יפה, הרבה דגה בעיקר דגי ג'ק פיש וחלילנים מאד יפים וצבעוניים.

מיד אחרי שכולם הבינו מה תנאי הצלילה יצאנו לשלוש צלילות באיזור אתר הקניון שם פגשנו תוך 5 דקות לתוך הצלילה בכריש טייגר עצום!!!, ובשתי מנטות אושיאניקיות ענקיות שחלפו על פני הקבוצה.

את הצלילה האחרונה סיימנו ממש בחושך ולהקה של כרישי ווייט טיפ רעבים ניצלו את אורות הפנסים שלנו לחטוף ארוחה מזדמנת.

זה היה יום מעולה וסיימנו אותו במסיבת טאקו על גג הספינה כשבאמצע המסיבה הגיעה להקה של דולפינים שהתחילה לצוד דגים מעופפים מסביב לאורות הסירה!

הצוות הבטיח לנו שלמחרת בבוקר נפגוש אותם מתחת לפני המים ונותר לנו רק לחכות לתחילתו של ספארי שמסתמן כחוויה מדהימה במקום שוקק חיים!

מנטה אדירה במימדיה חולפת מעל לבועות הצוללים, צילום: בועז סמוראי

20.12

יום צלילות באיזור ה'בוילר'

ה'בוילר' הוא סלע ענק שנמצא במרחק של קילומטר מחופי עברו המערבי של האי סן בנדיקטו ועולה מקרקעית של כ-45 מטרים עד לעומק של 5 מטרים מתחת לפני הים. כשעובר גל סוול גבוה הוא נשבר בדיוק כשהוא עובר מעל לסלע הענק ומסמן אותו במים מקציפים מה שזיכה אותו בשם ה'בוילר'.

להקת דולפיני הבר המקומית חיכתה לנו מתחת לפני המים, צילום: בועז סמוראי

מתחת לפני המים הסלע יורד בשלוש מדרגות עד לקרקעית ומשמש כתחנת ניקוי מאד פעילה למנטות הענק של האזור. ואכן מיד כשקפצנו אל המים הבחנו בכתם כהה ענק שבשעות הבוקר המוקדמות לא היה ברור עד שהגיע ממש קרוב אלינו והתברר כמנטה ענקית מאד ידידותית שעברה בין כל הצוללים שבקבוצה וזיכתה כל אחד מהם בריקוד מושלם. לא יאמן שבעל חיים כל גדול מסוגל לזוז בצורה כל כך אלגנטית ומדוייקת מבלי להיתקע בחבורת הצוללים המרוגשים שהקיפו אותה מכל עבר.

עבורי אישית זאת היתה חוויה רוחנית לשחות כל כך קרוב למנטת הענק הזאת, להסתכל לה בעיניים ולראות אותה מסתכלת אלי בחזרה ומגלגלת את הכפות הענקיות שניצבות ליד הפה שלה. ענקית משמע מנטה בגודל של 6 מטרים שכשהיא עוברת מעליך נהיה צל. הורדתי את המצלמה ושחיתי יחד עם המנטה כמה רגעים, רק אני והיא כמו ריקוד עם אהובה שבו מסתכלים אחד לשני בעיניים וחולקים את אותם הרגשות. נשמע מוזר... אבל מי שחווה זאת בטוח מבין על מה אני מדבר.

"לעצום את העיניים חזק ולנסות לצרוב כל רגע ממה שקרה עמוק עמוק לתוך הזיכרון....

שהרגעים האלה ישארו איתי לתמיד..."

ערן ברזני, חבר למסעות האלה שעבר איתי המון אמר לי את זה על הסירה ואני מאמץ את זה. ערן מנהל עסק עמוס של 30 עובדים ולפחות פעמיים – שלוש בשנה מתנתק מהכל ויוצא למסע צלילה שכזה והוא לימד אותי שבסוף היום, הזכרונות המתוקים האלה זה מה שמחזיק אותנו בחיי היומיום. עד לפעם הבאה.

דולפיני הבר הידידותיים של סוקורו חיכו לנו במים ומימשו את הבטחת הצוות מערב קודם. בתחילת הצלילה הגיע דולפין אחד ובדק אותנו. אחריו הגיע עוד אחד ועוד אחד ופתאום היינו מוקפים בלהקה ענקית של דולפינים שהסתובבו בין הצוללים במרחק נגיעה! חלק מהצוללים הושיטו יד והדולפינים התקרבו ונגעו בהם! חלק מהדולפינים פשוט נעמדו במקום וכאילו מחאו כפיים לצוללים שמולם! זה היה רגע מדהים, עוד רגע לעצום את העיניים ולקוות שישאר אינו לעד! תודה לאל על כמות המצלמות שיש לנו בקבוצה שתיעדו את המפגש מכל כיוון וזווית אפשרית!

הדולפינים חיכו לנו במרחק נגיעה, צילום: בועז סמוראי

בערב אחרי 4 צלילות, 262 דקות צלילה (!) שרשומות אצלי במחשב ו25 ג'יגה של תמונות ווידאואים לסנן, ארוחות מדהימות, מרגריטות קפואות ושרירים כואבים הגיעה הזמן ללכת לישון ולנסות לדמיין איך אפשר להתעלות על יום שכזה!

לפה אני חוזר בשנה הבאה! את זה כבר הבטחתי לעצמי!